אמנות עיטור כתובות מפוארות-מוטיבים וסגנונות

1.מוטיב השער בכתובות

אלמנט מרכזי אשר מופיע בסגנונות שונים ומעניינים במאות רבות של חוזי נישואין שנערכו בקהילות שונות לגמרי ברקען החברתי ובמנהגיהן המקומיים.דוגמאות לשימוש במסגרת ארכיטקטונית מסביב לטקסט הכתובה נמצאו כבר במצריים של ימי הביניים ובדורות מאוחרים יותר בארצות רבות באירופה כגון איטליה,יגוסלביה,רומניה ,טורקיה,וכן במזרח-הודו,מרוקו ואפגניסטן.
לאור הפופולאריות הרבה של אלמנט זה ניתן להסיק כי לדגם יש משמעות סמלית רבה.
השימוש בקשתות בהשראת מבנים מפוארים רווחה מאוד בכתבי יד נוצריים מן המאה ה-6 ואילך,מאוחר יותר
ובעיקר באיטליה מתחילת המאה ה-17 ואילך נמצא מוטיב זה כמעט בכל הכתובות תוך השפעה גדולה של סגנון הבארוק ששלט במגוון חפצי אמנות ותשמישי קדושה שעוטרו בפאר ובטוב טעם בקרב יהודי איטליה.
מעטרי הכתובות מצאו שפע של מקורות השראה בסביבתם המיידית-חזיתות מפוארות של כנסיות וכן רהיטים ואבזרים יוקרתיים של בני מעמד האצולה שעוטרו בדגמי עמודים וקשתות בעלי כותרות ססגוניות ,מלאכים מעופפים,מגיניות עם סמלי משפחה,תשלובות צמחים ופירות.
המוטיב היה נפוץ כל כך באירופה ובמקביל גם בקהילות במזרח כך שברור שהוענקה לו משמעות .
ראשית –בספרים  עבריים עתיקים רבים השתמשו בשער לדף הפתיחה וכתבו בו-"זה השער לה'",כך הופך השער לסמל בו נכנסים צדיקים למלכות השמיים,העמודים הינם סמל לבית המקדש מתקופת שלמה המלך.
 

 

 

Powered by KRT