לפי נוסח ספרד יש המוסיפים גם את שם האם לצד שם האב ויש קטע בכתובה,שאותו לא קוראים מתחת מתחת לחופה, הכולל התחייבות של החתן"ולא ישא ולא ישדך ולא יקדש שום אשה אחרת עליה". הכתובה התימנית פותחת בשיר קצר ומחורז:
בשם רחמן
בשם אשר לו הגדולה
ומרומם על כל ברכה ותהילה
בשעה מעולה
ועונה מהוללה
ויד ושם ותהילה
ודיצה וצהלה
וחן וחסד וחמלה
ומילוי כל שאלה
לחתן ולכלה
ולכל הקהילה הנקהלה
זרע ישראל הסגולה
ישישו וישמחו
וכשושן יפריחו
וכבושם יפיחו
ויבנו ויצליחו
כויבנו ויצליחו מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה' בית והון נחלת אבות ומה' אישה משכלת
בצפון אפריקה ובתימן נוספה התחייבות מצד הבעל שלא יוציא את אשתו בעל כורחה מעיר לעיר באותה מדינה.אם הוא מבקש לעזוב את העיר בניגוד לרצון האשה הריהו מתחייב לתת לה גט כריתות ולשלם לה את כתובתה.כמו כן יש בכתובות אחדות תוספת התחייבות מפורשת מצד האשה לטפל בבניו של הבעל מנישואיו הקודמים כאילו היו בניה.
בכתובות מסוריה ומארץ ישראל יש תנאי שאוסר על הבעל לצאת למסעות רחוקים מבלי להשאיר לאשתו גט על תנאי,כדי שלא לסכנה בעגינות.
לפי מנהג סלוניקי יש תנאי שלא יגרשנה אלא מדעתה ורצונה ורצון אחד מקרוביה.
בכתובות מאיטליה ובכאלה של הקהילה הפורטוגלית בהולנד, בגוף הכתובה או בנספח מתחתיו צויין דבר קיומו של הסכם בפני נוטריון אזרחי, תוך איזכור שמו של הנוטריון.
בכתובות מיוון יש תוספת ובה נאמר ש לאחר הלילה הראשון מתחייב הבעל לאשתו על סכום נוסף לאחר שמצא "גן נעול מעיין חתום" כלומר שהיא בתולה וזכה...
בכתובות רבות מבולגריה ישנה תוספת בשם"ליסטא" שהיא רשימת נדוניה מדוקדקת ובה כל הרכוש שמביאה איתה האישה כולל פרוט כל מלבושיה השונים.
הכתובה האשכנזית מציינת את מעמדה של הכלה- בתולתא=בתולה רווקה, ארמלא=אלמנה, מתרכתא=גרושה, גיורתא=גיורת, כל זאת בשל ההבדל בסכומים השונים וכדי למנוע טענות מצד הבעל אחרי הנישואין.