כתובה ביצירה אישית
עינת ואליעז פנו אלי לפני מספר חודשים בבקשה לכתוב ולצייר עבורם כתובה אישית ורבת משמעות. יחד תכננו שלושתנו כיצד ישתלבו כל הסמלים החשובים להם ביצירה.
שמחה לשתף בתוצאה ולמי שמתעניין גם בכמה פרטים על משמעותם:
הטווס עם נוצותיו כשומר מעין הרע ומגן ונוצותיו כעיניים הצופות ומגינות
פרחי הלוטוס כשפע פיריון והחיבור לטבעי
פירות המנגו כשפע הטבעי והפורה ואופייני לעמק הקונאקן שם היו כפרי בני-ישראל מהודו
האצטרובלים מסמלי הידע האינסופי
שני העמודים מסמלים את עמודי בית המקדש בירושלים יכין ובועז
וכך גם בנויים בתי הכנסת בהודו
שני המעגלים העליונים
נכתב ״קמודן מוכאדם״ פירושו נשיאי הקהילה כסמל לשושלת המשפחתית והתואר העובר במשפחה משנת 1784
הכיתוב ״אום גאם שרים מאהא לאקשמי יאי נאמאהא״
תפילת השלמות בשפת הסנסקריט
פרחי לוטוס המסמלים טוהר וחיים
סמל מזל תאומים ששנינו נולדנו בו
פרח החיים הצורה הגיאומטרית המושלמת לחיים
הספירלה המתמשכת באינסופיות
העמודים בנויים כסליל DNA וההמשכיות האינסופית
עם היבטי צמחים ורעמת האריות
האריות אריה ולביאה כסמל חוזק ישראל והשיוויוניות בחוזק כשהצד הנשי והגברי בהרמוניה
הכיתוב התחתון בעברית עתיקה (כתב דע״ץ) בואריאציה המשפחתית שאומר
ס״ט (69) שנים לעצמאות ישראל
המשפט ״לא בחייל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה׳ צבאות״
המסמל את העוצמה האמיתית המגיעה מבפנים ולאו דווקא מבחוץ
והפנימיות הרוחנית היא שבאה לידי ביטוי בחיצוניות
הציון במעגל מגן הדויד כמסורת בני-ישראל מהודו בכתובות ובבתי הכנסת
שיר הפתיחה העליון אופייני לכתובות יהדות הודו:
בני-ישראל מהודו
קוצ׳ינים
בגדאדים
הוא אמנם דומה לפתיחה התימנית אך הינו גרסה שונה ולא אותה האחת
הטקסט עצמו נכתב על ידינו ומתוכנו אך שואב השראה מסגנון עתיק בכתובות קהילות ישראל מהודו
עם השיוויוניות והאהבה שבה אנו חיים ומאמינים.
זכיתי ליצור כתובה מיוחדת מאוד בהשראת כתבי יד ורקמות אתיופיות ליוני וניבה שנישאו כזוג מלכותי מאוד, לבושים בבגדים המסורתיים שהביאו הוריו של יוני מאתיופיה. מי ייתן ונזכה לראות עוד חיבורים מרגשים כאלו בעם ישראל!